יש לי קול
יש לי קול
בעולם
גם כשאין לי
במה
יש לי אותי
באמת
גם כשאין לי
אותך
הכעס
מעוור מטלטל
מקמט
לא אוכל
להשתיק עוד
את קול
האמת
יש לי כל
מה שבא לי
להיות
ולמרות
טעויות
שהראו לי
שכמעט -
זה לא לחיות
העצב
הוא שמיכה
נעימה
באמת.
לא אוכל
לשקר כבר
את קול
האמת
אני בחוץ כולם רואים לי
פעם זה היה מביך לי
איבדתי את הקול והרווחתי ידיעה
גם בשתיקה אני עוד כאן.
סימן קריאה
!
מה יש לי להגיד
מה יש לי להגיד
שמתי על עצמי תפקיד
בעולם הזה צריכה ת׳כוח
להתמודד וגם לברוח
רוצה הכל עכשיו
ומפחדת לאבד
מוזר כשמישהו לא שב
וכבר נמאס לי לפחד
שלי שלך
אסור מותר
ציפור בכלוב זהב
זה לא שווה
שמבחוץ יפה
אם בפנים הכל נרקב
מעיפה ת׳מסכות
גם מה שלא נעים לראות
הסתרות סודות בושה
כמה יש לה לאישה
תנו לי כבר לחיות
לא רוצה עליי גדרות
מי זה שפעם לי הבטיח
ואז טיאטא מתחת לשטיח
שלי שלך
אסור מותר
ציפור בכלוב זהב
זה לא שווה
שמבחוץ יפה
אם בפנים הכל נרקב
אהבה היא לא רק רגש
היא תדר
היא מהות
והיא בחירה.
אהבה
דרך עיני החוצה
היא הכל -
חוץ מהגדרה
המילים הביחד האמת
המילים הביחד האמת
מחפשת דרך לי לצאת
וגם רוצה להישאר
מפחדת שייגמר
הרכות של המבט
הריקוד אני ואת
פירורים על השטיח
בריכה חיוך ואבטיח
השגרה היומיום ואני
במנוסה זה שלי זה שלי
תעצרו תתיקתוק רק עוד שניה
פניי בשקע זרועו ואני בוכיה
עוד רגע ונפנה כל אחד לדרכו
נחזור לשעון למשימה הבאה
אני אהיה כבר בכלל לא שלו
הוא יביט בי ולא יזכור מה היה
כל אחד שנקרה בדרכי
משנה בשניה מהותי
מפגשים חטופים אנשים
הופכים אותנו ישנים חדשים
בשגרה ביומיום ובי
בריקוד ששלי ורק שלי
רוצה את המוזיקה כמה שאפשר
ליבי במחול טירוף כמו כנפי הפרפר
כאן ועכשיו
הזמן לא שב
רק חולף ועובר
מהר לפני שייגמר
מהר לפני שייסגר
רק חולף ועובר
זמן לא שב
אז עכשיו
אצלי בפנים פיצול
אצלי בפנים פיצול
זה מוריד אצלי מבול
טיפות כבדות מרות
שנים של הסתרות
עצב בקופסא
באריזה כל כך יפה
ובפנים אני ילדה
שיודעת אהבה
מחפשת לי אמת
עם הפיצול להתעמת
ולהפוך אותו לעושר
משחררת את החוסר
אולי הגיל
או המעיל
אולי הסוודר
של יהיה בסדר
ודי לי בחיי
ת׳תחפושות מיציתי די
המעיל לוחץ מציק
הסוודר מעיק עליי מעיק
מחפשת לי אמת
עם הפיצול להתעמת
ולהפוך אותו לשפע
יש שמחה בתוך הטבע
ועיניך בעיניי
זה בועט זה שלם זה חי
קיץ ים מלוח בשפתיים
אפילו בסערה של מים ושמיים
כל גל בוחר בסוף
פשוט פשוט לחלוף
רציתי לראות אותך היום
רציתי לראות אותך היום
הכל אני רוצה
עכשיו
רציתי לשמוע אותך צועק
כי נמאס לי ללחוש
מאחורי הגב
הכל או כלום
ואל תמכור לי אמצע
התפר בין לאהוב ללשנוא
הוא לפעמים רק רגע
רצית אותי בלי כאב
כי האשמה חוזרת
בלילה
רצית את הדפיקות של הלב
כי מגע חסר לך
לאללה
הכל או כלום
ואל תמכור לי אמצע
התפר בין השחור ללבן
הוא לפעמים רק צבע
רצינו כל כך לא ראינו תסוף
אבל כמה בעצם
זייפנו
השארנו זוג ילדים על החוף
רק הים עוד זוכר
כמה אהבנו
הכל או כלום
אני נשארתי בערך
ההבדל בין ניצחון להפסד
לפעמים זוהי רק הדרך
איך לא ידעתי
איך לא ידעתי אז
כשבחרתי אותך לראשונה
שאאחז בך כאילו
אתה היא האמת האיתנה
איך לא הבנתי אז
כששיחקתי איתך משחקים
שאתה זה שתציל אותי
מהרגליי השחוקים
איך כמו עיוורת
נתתי לך ללכת
איזה יד גורל נסתרת
שמרה עליך מאחרת
ומה בסוף החזיר אותך אליי
עד היום לא אדע
כנראה שמשהו חזק ממני
כבר פתר את החידה
כי אני בגאוותי היהירה
ניסיתי ללמד אותך מה טוב ומה רע
לא הבנתי אז ולא יכולתי לשער
מה רבה הבורות שלי שאי אפשר בכלל לתאר
והיום שתיקה אחת שלך
היא בשבילי יותר מאלף מילים
ובתוך כל הכאבים שלי
החיבוקים שלך אותי מצילים
ולמרות כל ההבדלים בינינו
ואולי בעיקר בזכותם
מרגישה שאותך רוצה לידי.
עכשיו ולעולם
אני ואתה ובדידות ושנים
אני ואתה ובדידות ושנים
והמון חדרים חפצים שעונים
זה על זה ומתחת מעל ועל יד
וכששמנו לנו רגל והושטנו לנו יד
וכמה שמרנו הפקרנו
מתחנו ביקורת
נרדמנו עייפנו
צעקנו תרעומת
אתה לא סוהר שלי
זו רק המעטפת
אני בלילה גשום
רק אצלך שוב מתעטפת
ואין לי תשובה
ממש טובה
אין אמת אחת
באהבה
ובבוקר ממהרת
שוב מתחילה ולא גומרת
ועוטפת תכריכים
ובונה לי תסריטים
ומה עם השירים
ומה עם הייסורים
כל התשוקה או האמת
רוצה לתת לזה לצאת
אין לי תשובה
ממש טובה
אין אמת אחת
באהבה
בכל יום מחדש
בוחרת בך שוב
ולא נדע מחר
לאן נרצה לשוב
בכל יום מחדש
בוחרת בך שוב
ומה יהיה מחר
זה לא ממש חשוב
כל אחד
כל אחד נושא איזה כאב
כמו חץ שפצע לו את הלב
יש כל כך הרבה סיבות
להפסיק לחפש ולא לראות
לכל אחד יש איזה סיפור
בצד האפל, המתבייש והכעור
יש כל כך הרבה חומות
שבנינו עם הזמן ונתנו להן שמות
כל אחד גורר איזו רגל
לא לראות שטוב ולהיות בסבל
לחפש מה בי עקום ושביר
במקום לנצנץ אותי מיוחד ונדיר
אבל כל אחד ברגע -
יכול להרגיש מושלם
שהוא כמו שהוא בדיוק
זה הכי טוב בעולם
אם רק זוג עיניים אחד
יסתכל לו בפנים
ידליק את האור
ויהיה לו נעים
אהבה יש לה כוח
לעשות איתחול במוח
של חיבור אל הטוב
איך זכינו לאהוב
ואם אבוא
ואם אבוא
עד אליך
ואתפשט
מכל בגדיך
ואם אבוא
בצהריים
האם תביט לי
בעיניים
תראה אותי
שבורה מוטלת
קרועה פרועה
כל כך אחרת
ומוכנה
לפשוט לבקוע
עורות נוצות
כמו אפרוח
חבק אותי
תראה עודני
ילדה אני
לא התפתתי
ליצר הרע
לאין ברירה
לחומר הממכר
ולפחד המתגבר
אתכסה בך כשמיכה
אתרצה מולך בשמחה
לאמת שלי אתמסר
ודבר לא חסר
חבק אותי
תראה הפכתי
אישה אני
כמה גדלתי
ממני עד אליך
אתדפק על כותליך
וחזרה עד אליי
עד כלותיי עד בלי די
לאן את הולכת
לאן את הולכת
כשהלילה נגמר
בשעות הקטנות
מרגישה שום דבר
לאן את רצה
בחלומות רטובים
הסתרת עמוק
את כל הכאבים
תביטי בי
אני תמיד איתך
רגע תעצרי
הלב שלך
בבוקר מוקדם
לקום בלי חיוך
הבבואה שמולך
ירדת נמוך
כשכואב לך בגוף
אז מול המראה
תעזי לרגע
להישאר ערומה
ואז תרגישי אותי
את לא לבד
אני תמיד בפנים
גם כשאין אף אחד
ואין לאן לרוץ
אין שום דבר בחוץ
זה כל מה שיש
אל תפחדי להתרגש
יום רודף יום
והכל ברגע מתהפך
הדבר היחיד שיציב
הקצב שלך - פעימות ליבך
תביטי.
דרכך.
שם נמצא.
כוחך.
פעימה.
פעימה.
אמא.
אדמה.
וברגע אחד
וברגע אחד
נברא עולם
נברא עולם
והחושך נעלם
זה הרגע
כשהאור מגיע
הלב מתחיל לפעום
והוא מניע ומניע
ודבר אחד בלבד
ידוע בטוח וממשי
כל עוד אור יותר מחושך
הלב הזה ימשיך
לפמפם להרגיש
לאהוב להחשיך
לנוח ולדהור
להזניח ולשמור
לתת ואז לקחת
ללקק מהצלחת
להירטב להתייבש
למחוק ולקשקש
ומה בסוף הסיפור לא נדע
כל לב טומן בחובו חידה
מה נושאת ילדה קטנה
בנשמתה יש להבה
בוערת
אחרת
בואי ילדה
פתרי לי החידה
השמש והירח
השמש והירח
תלויים מולי ובאויר
מזכירים לי
העוצמה והדמעה
כשהחזק הוא גם שביר
והכל לי אפשרי
אני לא אותה אני
ואין לי סוף
או גבול
אני אוקיינוס אימתני
יש כזה מקום
גן עדן הוא
או גיהנום
אין בו פערים
שויון לכל גזע דת ומין
ובאופן מוזר כל כך
למדתי שם לזרוק לפח
מיותר תפל וכל דעה קדומה
קוראים לו בית חולים
אבל אני הרגשתי שם -
הכי הכי בריאה
אני שקט גדול
אני שקט גדול
אני הים הכחול
וכמו עוף החול
אני יכולה הכל
אני תודעה רחבה
ולא רק פטפטת
אני הלהבה עצמה
ולא רק אש ששורפת
אני הים הצלול
ולא רק גל מתנפץ וחולף
טיפה שיודעת הכל
ולא רק קצף שבסוף מתנדף
זוכרת שאת סיפור חיי
שבראתי לי בשתי ידיי
ניתן בכל בוקר לספר אחרת
ואם הסיפור הזה מוקרן כמו סרט
אז בוחרת אני להיות המסך
החלק המכיל השלם כל כך
זה שנשאר גם כשסיפורי ייגמר
הדרמות יחלפו אבל אני אשאר
בוחרת להיות החוט שמחבר
את כל חרוזי נפשי הרכה
וגם כשהפנינים לפעמים מתפזרות
החוט יודע לחבר חזרה
כי אני שקט גדול
אני הים הכחול
וכמו עוף החול
אני בוחרת מהכאב - לגדול
מקשיבה לסימנים
מקשיבה לסימנים
גשם שמש עננים
נכנסת נחה לי בפנים
קשת בום כל הצבעים
עוצרת להרגיש
תשוקה אישה ואיש
לבן לי בנשמה
לוקחת נשימה
ומה עם כל החוסר
שקטים רגעי האושר
אגביר אותם בכוונה
אחזיק חזק תאמונה
רצה בשבילים
מבול ברד גושים גדולים
סוטה לדרך חתחתים
בורות בי נפערים
קמה מעפר
פתאום הכל אפשר
צבעי המלחמה
ריפאו לי תנשמה
מקבלת יש גם חוסר
מלאים רגעי האושר
אניח לעצמי לראות
אני רק רוצה לחיות
כשאתה חוזר
כשאתה חוזר הביתה
אני ברגע מתמלאת
כשאתה פה
אני נושמת באמת
וכן אני יודעת
את כל התורה
שאישה תיתן לעצמה
ולא תהיה תלויה
אבל מה לעשות
כשאתה כאן
זה עושה לי סדר
מקטין תבלגן
כשאתה רחוק
בפנים יש חלל
כשאתה לא לידי
חסר לי גלגל
וברווח בין לבין
נותר לי לתהות
אם אני בלעדיך
יותר או פחות
כי מה לעשות
כשאתה כאן
אז יותר מסודר
אצלי הבלגן
וזו פשוט האמת
כשאתה מתקרב
אני מרגישה פעימות
ולא רק בלב
שמתי אותך בראשי
שמתי אותך בראשי
ליתר ביטחון
אם אעציב את עצמי
אשלוף אותך ראשון
שמתי אותך בליבי
ליתר שיגעון
אם לא ארגיש תדופק
אזכר בך פתאום
אני ואני ואני ואני
זה מספיק וזה חשוב
אבל המבט שלך עליי
גורם לי לעצמי לשוב
ואולי אשים אותך
בעוד מקומות בגוף
לכל מיני דברים
הרפתקאות וטירוף
בינינו ודרכנו
הזמן כבר יעיד
מה המציאות שחולפת
עלינו תגיד
אני ואני ואני ואני
זה מספיק וזה חשוב
אבל המבט שלך עליי
גורם לי לעצמי לשוב
יצר או יצירה
חשק או בערה
משהו שנשאר או יחלוף
מה שבטוח שאין לנו סוף
געגוע
געגוע
דבר לא מוסבר
הראש כמעט שכח
אבל הלב - הלב זכר
געגוע
שהולך וחוזר
הראש בורח
כשהלב דופק מהר
מה מבקש
אדם כל חייו
אם לא איזה לב
בית לחזור אליו
געגוע
מגרד לי ת׳עור
הראש אולי ישכח
הלב תמיד יזכור
געגוע
זה טוב או רע
תלוי מה אדם מחביא
אצלו במגירה
מה מבקש
אדם כל חייו
אם לא איזה לב
בית לחזור אליו
ואני די לי
כי נמאס לי
לכלות ימיי
בגעגועיי
מוצאת
שביל קטן
לחזור בו
אליי
קארמה
מחשבותיך כל המילים
נרשמות בתוך דפים
מהלב לראש ועד אליך
זה הספר של חייך
כל פרפר סכין בלב
כל סיכוי להתאהב
כל הפחד נבואות הזעם
כשאיבדת את הטעם
גם אם נדמה
שאיש לא רואה
דע לך הכל נרשם
באוויר באדמה בדם
מוחנו הקודח
סיכוי להתפתח
בתוך עולם קרוע
של אהבה וגעגוע
לקחת תמושכות
להחליט את מה לראות
לשנות תמציאות
ולמצוא בה משמעות
גם אם נדמה
שאיש לא רואה
כמה טוב הכל נרשם
לבחור בטוב פעם ועוד פעם
אני לא מחשבותיי
רגשותיי או מילותיי
אני הכל והכל בי
בוראת יום יום את עולמי
הגוף הזה זוכר
הגוף הזה זוכר
ילדה קטנה שבו
הגוף הזה יודע
איפה כן ואיפה לא
הלב הזה החזיק
אגרופים בו עד כאב
הלב הזה החניק
את כל הפחד לאבד
עכשיו הזמן הוא
לאוורר
להעז לרצות
את שחסר
הראש הזה אסף
את כל הרעש בעולם
הראש הזה טרף
את הקלפים כולם
והרגע הזה מביא
הזדמנות שבבחירה
הרגע הזה יבריא
הלב רוצה כביסה
עכשיו הזמן הוא
לוותר
להיכנע לומר
העזתי לשחרר
בין הבוקר ללילה
בין כיפור לסליחה
תביאי אותך למעלה
ילדה קטנה ובה שמחה
עכשיו הזמן הוא
עכשיו ולא אחר
אתמול היה נגמר ומחר -
מחר לא משנה
בריכה בנשמה
נגעתי בי פתאום
בחירה של יום וחום
מגע פשוט תמים
לא מחפשת אשמים
כמו ברזל מותך
כמו שחלב נשפך
כמו כוס תה חמים
ושיירות מנחמים
האבל כמו שמחה
בריכה בנשמה
ממה היא מתמלאת
לאן זורמת ויוצאת
נגעת בי כל כך
שגרה הרגל נשכח
הכוח כבר אזל מזמן
ואין פרחים בתוך הגן
כמו נהר עומד
כמו לנצח לפחד
כמו קרח בשרב
וערימות עלים בסתיו
הכעס כמו אשמה
בריכה בנשמה
ממה היא מתמלאת
לאן זורמת ויוצאת
ואת - לנצח תזכרי
כל מילה או מעשה
שיוצא ממך -
תדעי
זה קודם מול עצמך
אמת ואהבה
בריכה בנשמה
מלאי אותה תמיד
ותבחרי לך ת׳עתיד
גם שעון שאבד
גם שעון שאבד לי
עדיין מראה את הזמן הנכון
גם בשמיים שחורים משחור
יש כוכבים מיליון
גם כשפגעת בי
לא ראית אותי מולך
מה שנתת לי במתנה
אינו בסימן שאלה
יש לפעמים אנשים
מלאים מבפנים סיפורים
לא פנויים לראות עולם
וברגע הוא חומק נעלם
קשה את הלבד לסחוב
מחפשת חום קרוב
לא אמצא אותו בחוץ
לא יעזור לאן ארוץ
עוצרת נשברת
יוצרת מהסדקים
חלקה קטנה בי פנימה
שם מותרים הרסיסים
יש לפעמים אנשים
מלאים מבפנים סיפורים
לא פנויים לראות עולם
וברגע הוא חומק ונעלם
ויש לפעמים השברים
לא חייבים להתחבר
לקבל אותי גם ככה
מתאפשר עולם אחר
תקווה בקרקס
בשני צידי המתרס
חיים כמו בקרקס
פחד מוות אש וסכינים
אריות נמרים ותנינים
החזק הוא שישרוד
שחור גובר על הורוד
איש איש לעצמו זה כל מה שיש
מתפללים לאיזה אל שכלום לא ישתבש
אדם הוא אדם הוא אדם
יש לו לב
וכמו שלי
גם שלך בטח כואב
אז תן להתקרב
עזוב ת׳הגדרות
יבוא יום
נמיס את כל הגדרות
בשני צידי המתרס
חיים כמו בקרקס
קסמים פלאות וניסים
מלכים פיות וננסים
חבורה מלוכדת רשת ביטחון
כולם שווים ראשון כאחרון
וכשהאורות כבים וההופעה נגמרת
האהבה היא האלוהים ורק היא נשארת
כי אדם - כל אדם -
יש לו לב
וכמו שלי
גם שלך בטח כואב
אז תן להתקרב
שכח ת׳הגדרות
עכשיו זה הזמן
להמיס את כל הגדרות
וכל אמא
בשני צידי המתרס
שיש לה ילדים - יודעת -
שילדים. זה לא. קרקס.
ויש תקווה
בלבבות האנשים השפויים
לשים קץ לאיבה
שנהיה לעצמנו ראויים
החיים האלה
אז מה זה החיים האלה
אוסף רגעים בזמן
את אוחזת מותן מוכרת
ומגלה געגוע ישן
והרגע אחרי כבר לא משנה
את אחרת בכל רגע הכל משתנה
מה חשוב לך ומה תפל
תבחרי בעצמך
אם
באור
את גם
בחושך
זה מותר להסתבך
לא הכל כזה פשוט
לא הכל מוחלט
את יכולה להיות הנצח
ויכולה גם בבת אחת
להכיר את כל צבעייך
זה בעצם המסע
לאט לחשוף את כל פלאייך
זה הטריק שאת עושה
אם רחקת מביתך
אם רצת סביב עצמך
ולא הרגשת - אותך
אז בואי
כי יש לי
בשבילך
מבט.
נקודות בזמן
נקודות בזמן
נקודות בזמן מבחן
נגד או בעד
לא תהיי יותר לבד
הבורות בדרך
כשבוחנים אותך בערך
אם עברת או אם נפלת
אני תמיד אתן לך יד
סליחה שלא הקשבתי
שנים בצל ישבתי
פשוט פחדתי כל כך
האשמה היא צבע חד
כל פתח לבריחה
היה לי חבל הצלה
אנשים רצים מהר
רק שלא להיעצר
ואז מפגש איתי פתאום
לילה שהפך ליום
בשקט הגדול
מצאתי את הקול
קול האמת זה הכל והאמת כתובה בי בגדול
לעצור את הריצה ולתת את הקפיצה
תודה שהיום קפצתי
אחרי שנים פתאום העזתי
מי זה שנותן לי יד
הפחד והאומץ - הם אחד